הכרעת דין בתיק ת"פ 3715/07

אני מודיע בזאת על זיכויו של הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום בת.פ. 3771/07, עבירת שיבוש הליכי משפט, מחמת הספק.

1.                  כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום.

2.                  בהתאם לכתב האישום בת.פ. 3715/07, ביום 3.4.2006 בשעה 17.30 או בסמוך לכך, ברח' החי"ל 10 בחולון, איים הנאשם על המתלונן, מר צבי שקורי (להלן: "שקורי") בכך שאמר לו: "אני אשבור אותך.....אבל מה, אני לא אלכלך את הידיים שלי, ישנם אנשים שיבואו אליך....בבוקר ובערב ירדפו אותך בכל מקום...יש לי 20 חבר'ה, ירים אותך כמו טיל".

באותן הנסיבות תקף הנאשם את שקורי בכך שירק עליו.

3.                  בהתאם לכתב האישום בת.פ. 3771/07, הואשם הנאשם בעבירת שיבוש מהלכי משפט, בכך שלאחר שביום 7.5.2006 הוגש כנגדו כתב אישום (ת.פ. 2694/06 - ת/7), כתב 3 מכתבים למרדכי מזרחי (להלן: "מזרחי"), עד בתיק הנ"ל, בדרישה שלא להתערב בסכסוך בינו לבין משפחת שקורי. בהמשך, שלח הנאשם מכתב לעו"ד אביבה רוזנצוויג ובו בקשה לסיים את הסכסוך במו"מ ובדרישה לשלם לה כסף עובר זאת.

4.                  יש להקדים ולאמר שברקע שני תיקים אלה, עומד סכסוך רב שנים ועקוב מדיו וקרבות בין הנאשם לבין שקורי. במועדים הרלוונטיים, הצדדים היו שכנים וקיימת ביניהם מחלוקת ענפה אשר עניינה טענות של הנאשם כי שקורי השתלט על חלק מהמקרקעין שאמורים להיות בבעלותו ונוהג בהם מנהג בעלים. כפי שהוברר במשפט, הסכסוך הגיע לערכאות אזרחיות ומעסיק אותן לא מעט.

הדברים נאמרים כרקע בלבד, שכן ברור לחלוטין - ואקדים בעניין זה את המאוחר - שסכסוך המקרקעין המתואר אינו קשור במישרין לתיקים הנידונים כאן.

הנאשם ניסה לגרור תיקים אלה למחוזות הסכסוך בינו בין שקורי, שהינו בבסיסו סכסוך אזרחי גרידא. לצורך כך חקר הנאשם חקירות נגדיות ארוכות ומתישות עדים רבים, לרבות אנשי משטרה, תוך שהוא טוען ומטיח בהם פעם אחר פעם שכתבי האישום הללו הוגשו כנגדו שלא בצדק, שהרי הוא זכה במשפט המקרקעין, ושנקבע שצודק הוא בריבו עם שקורי.

אף אם הדברים נכונים - ואיני מביע כל עמדה ביחס לכך - הרי שהאירועים נשוא כתבי אישום אלה אינם קשורים כלל ועיקר למידת צידקתו של הנאשם בסכסוך בינו לבין שקורי. עניינם באירועים נקודתיים, אשר ההכרעה לגביהם תיפול על בסיס הראיות הקיימות בתיק  - ותו לא.

ת.פ. 3715/07

5.                  תיק זה הינו פשוט ביותר ומבוסס הוא כל כולו על דברו של הנאשם עצמו אשר הוקלטו בזמן אמת על ידי שקורי. שקורי העיד בחקירתו כי במועד הרלוונטי הגיע הבית , וראה אותו עומד בחלון, מקלל ויורק עליו. הוא נכנס לביתו לקח מכשיר הקלטה - טייפ מנהלים קטן, יצא החוצה והקליט את דברי הנאשם. הקלטת (ת/4) המרתה לדיסק ת/5, והתמליל ת/6 הוגשו לתיק בית המשפט, ותוכנם מדבר בעד עצמם. האזנתי להם, ואכן הדברים המפורטים בתמליל נשמעים בהקלטה.

6.                  יתירה מכך, הנאשם עצמו בהודעתו (ת/2 שורה 40 ואילך, ובעיקר ר' האמור בשורה 45 ו -49) הודה שאמר את הדברים, אם כי מסר כי אמר את הדברים בתגובה לדברו של שקורי. גם בעדותו בבית המשפט חזר הנאשם והודה, עוד בחקירה הראשית, כי אכן אמר את הדברים הנ"ל (עמ' 32 ש' 23-26). שקורי אף העיד כי ידע להפעיל את מכשיר ההקלטה, וכי המדובר במכשיר פשוט וקל להפעלה.

7.                  נוכח כל האמור, ובעיקר נוכח העובדה כי הנאשם עצמו אישר בהודעתו כי אמר את הדברים המיוחסים לו, הרי שאין לקבל כל טענה כאילו הקלטת "בושלה" באופן כלשהו, ונחה דעתי כי היא משקפת באופן מלא ומדוייק את הדברים שנאמרו, אשר הנאשם עצמו אישר את אמירתם.

8.                  יודגש עוד כי הקלטת והתמליל נמסרו לנאשם מראש כחלק מחומר החקירה. הוא יכול היה להביא תמליל נגדי אשר יתן את התמונה המלאה, כפי שהוא טוען שהיתה, ולהוכיח את העמדה כי הדברים נאמרו בתגובה לדברי שקורי (ר' עמ' 15 לפרוט'). זאת הנאשם לא עשה.

לפיכך, ברור לחלוטין כי הנאשם אמר את הדברים המיוחסים לו בכתב האישום, ואין ספק כי דברים אלה עולים לגדר איומים כהגדרתם בפסיקה.

9.                  באשר ליריקה - הרי שהנאשם מסר בעניין זה שלל גירסאות.

תחילה, בחקירתו במשטרה, הכחיש את היריקה.

בעדותו בבית המשפט, הנאשם אמר מפורשות כי הוא מעריך שירק על שקורי (עמ' 32 ש' 9). אם כי יריקתו היתה בתגובת ליריקת שקורי עליו.

כשנשאל הנאשם כיצד ייתכן ששקורי ירק עליו כאשר הוא היה למטה ואילו הנאשם היה בביתו בקומה שניה השיב הנאשם כי כשהוא ירק לא פגע בו, אלא בקיר (עמ' 32 ש' 15).